מחקר & פיתוח

לבנות כלים שמחזירים למוזיקאי את התחושה של התנועה שלו עצמו.

לפני שהפכתי לפיזיותרפיסט של מוזיקאים, למדתי עיצוב תעשייתי ותכנון כלי נגינה, וכתבתי עבודת גמר על הארגונומיה של הכלי. מאז, המחקר והפיתוח מלווים את העבודה הקלינית: לדמיין מתקן, לבנות אותו, להניח אותו בידי המוזיקאים, לראות מה הוא משנה, ולהתחיל מחדש.

לכלים האלה מטרה אחת: להפוך לנראה ולנשמע את מה שהמוזיקאי כבר אינו חש, כדי למנוע הפרעות תפקודיות וללוות את היציאה מדיסטוניה מוקדית של מוזיקאים בלי לקבע את התנועה.

משוב דיגיטלי

צילום, וידאו, חיישני תנועה, חיישן דופק: כל מדידה הופכת למראה. המוזיקאי רואה ושומע את התנועה שלו מבחוץ, משווה את מה שהוא מרגיש למה שקורה באמת, ומתאים את עצמו.

סוניפיקציה של התנועה

לתרגם תנועה לצליל: מתח, האצה, העברת משקל נעשים שמיעים בזמן הנגינה. זה החוט המוביל של עבודת הדוקטורט שלי ב־Institut du Cerveau וב־IRCAM (Sorbonne Université, 2026–2029), העוסקת בדיסטוניה מוקדית של מוזיקאים ובלמידה מוטורית: תפיסה, שליטה בתנועה ואינטרוספציה.

הכלי והגוף

להתאים את הכלי, את אחיזתו ואת סביבתו לגוף המנגן, ולא להפך. הגישה הארגונומית הזאת, שצמחה מתכנון כלי נגינה, מזינה גם את ההמלצות שאני נותן בטיפולים וגם את אבות הטיפוס.

Run Rhythm

Run Rhythm הופך הליכה או ריצה על הליכון למצב מוזיקלי אינטראקטיבי. הצעדים, השינויים בקצב הצעדים, ההאצות וההפרעות נקלטים, מעובדים בזמן אמת ומתורגמים לצלילים, למקצבים ולאורות. המוזיקאי מקבל משוב מיידי על הארגון הזמני והגופני שלו: הוא מפיק מקצב, חש בהשפעותיו, מתאים את עצמו וממשיך ליצור.

במפגש בין ביצוע אמנותי, למידה מוטורית וטכנולוגיות מוזיקליות, מתקן המחקר־יצירה הזה מאפשר לראות כיצד גוף מפיק מקצב, קולט הפרעה וממציא לה תגובה. הוא פותח פתח לחקור, בדיסטוניה מוקדית של מוזיקאים, את השונוּת של התנועה ואת ההסתגלות לשינוי: הזכות לטעות.

  1. תנועההליכה, ריצה, צעדים, עצירות וחזרה לתנועה
  2. קליטהחיישני תנועה, לחץ או פגיעה
  3. עיבודניתוח בזמן אמת בסביבה מוזיקלית
  4. משובצלילים, מקצבים ואורות
המוזיקאי מתאים את עצמו, והלולאה מתחילה מחדש.

אבות טיפוס

משטחי הקשה עם חיישנים פיאזואלקטריים, המחוברים ל־Max ולתאורה: כל הקשה הופכת לצליל ולאור.